347 עמ
כריכה קשה
איזה כיף! מאז שהתחלנו ללמוד מבראשית אני מתענג על הספר של הרב קרליבך על פרשת השבוע. מדובר על קטעים קצרים שלוקטו מתוך שיחות והופעות. הקטעים בשפה פשוטה, דיבורית, קלה להבנה, שמעבירה את הרוח המיוחדת של הרב קרליבך.
לאחר שהתענגנו על בראשית ושמות הנה יצא הכרך החדש על ויקרא ובמדבר
דוגמא לאחד הקטעים החזקים:
"יש פסוק בתהילים, "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" - האבן שהושלכה על ידי הבונים, שהייתה לא ראויה, הפכה להיות הכתר של הבניין.
אחד הכללים של בניין בית המקדש היה שאי אפשר היה לחתוך. לא יכולת לחתוך אבנים, לא יכולת לחתוך שום דבר. לפעמים אני אומר, הלוואי והייתי יכול ללמד הורים איך לא לחתוך את הילדים שלהם. ילדים כל כך קדושים, הם בתי מקדש קטנים. הם אבנים קדושות קטנות בבית המקדש. אתה לא יכול לבנות בית מקדש עם אבנים חתוכות...
אז כשהאנשים בנו את בית המקדש, הם השתמשו באבנים לא חתוכות והכל עבד טוב מאוד. אבל הייתה אבן אחת שהייתה ממש לא מתאימה, כך שהבונים זרקו את האבן הזו. ואז הם התחילו לבנות את קודש הקודשים, ולקודש הקודשים היה גג קטן. היה פתח בגג, סוג מוזר של פתח, ולא הייתה אבן שהתאימה לפתח הזה. לפתע נזכרו הקבלנים ב"לא מתאימה", האבן שהושלכה. זו הייתה האבן היחידה שהתאימה לפתח, האבן היחידה שיכולה להיות הכתר על הבניין.
דוד המלך שאל מדוע זה כך וענה "מאת השם היתה זאת, היא נפלאת בעינינו" - מכיוון שזה עולם של השם, בגלל שהוא עושה נפלאות. רק משהו שבאמת לא מתאים, רק מי שהושלך על ידי העולם, יכול להיות הכתר בבניין של הקב"ה.
כל הצעירים ה"לא מתאימים", ביום הגדול בו יבוא המשיח, הם יהיו הכתר של העולם. האמינו לי, המשיח לא יקיף את עצמו באף אחד אחר - רק באבנים שנמאסו. אתם יודעים למה? מאת השם הייתה זאת".
