מתוך חובות הלבבות:
"כי כבר נתברר לנו כי האדם מחובר מנפש וגוף ושניהם מטובות הבורא עלינו, האחד נראה, והשני אינו נראה. ואנחנו חייבים לעבוד אותו בעבור זה עבודה גלויה ועבודה צפונה. הגלויה, חובות האברים, כמו: התפילה, הצום והצדקה, ולמוד התורה ולמדה, ועשות סוכה ולולב וציצית ומזוזה ומעקה, והדומה להם, ממה שיגמר מעשהו על ידי חושי האדם הנראים. אך העבודה הצפונה היא חובת הלבבות, והוא שניחד האל בלבותינו, ושנאמין בו ובתורתו, ושנקבל עבודתו, ונירא אותו, ונכנע מפניו, ונבוש ממנו, ונאהב אותו, ונבטח בו, ונמסור נפשותינו אליו, ושנפרוש מאשר ישנא, ושניחד מעשינו לשמו, ושנתבונן בטובותיו, והדומה לזה, ממה שיגמר במחשבת הלב ומצפונו, מבלי אברי הגוף הנראים ממנו. וידעתי דעת ברורה, כי חובות האברים לא תשלמנה, כי אם ברצון הלב וחפץ הנפש לעשותם ותאות לבנו לפעול אותם. ואם יעלה במחשבותינו, שאין לבותינו חיבין לבחור בעבודת ה' ולחפוץ בה, יסתלק מעל אברינו חיוב המצוות, שאנו חייבין בהן, מפני שאין מעשה נשלם מבלי חפץ הנפש בו."
כריכה קשה
510 עמודים